כף הרגל הענוגה שהתאימה בדיוק לסנדל הזכוכית!
שרק תהיי בריאה מה עשית לנו?! מה עשית לציפיות שלנו לגבי בחירת בני זוג?!
לפני זמן מה התחיל אצלי חיבור חדש. הוא מצא חן בעיני, חד ואינטליגנטי, ומצחיק! וגם נראה חמוד כזה.. החיבור נרקם לו לאורך זמן – אבל משהו שם לא היה… מדויק. משהו בקצב. משהו בדרך התקשורת.. משהו לא הסתנכרן.
אנחנו יוצאים לעולם לחפש אהבה, או מיניות, או חברות או ווטאבר, ורבים מאתנו מצויידים (במודע או שלא במודע) ברשימת רצונות וציפיות שלא היתה מביישת את בית המלוכה הבריטי בבואו למצוא שידוך – מראה, וצבע, וגובה ומשקל, ושיער (ראש, פנים וגוף) – וזה רק בדפרטמנט הפיסי.
וכמובן – רמת אינטליגנציה ופניות רגשית, וסטטוס, ו… וואו. זה אינסופי. יש עוד המון המון סעיפים ברשימה.
בעולם הפוליאמוריה יוסיפו המהדרין לרשימה גם את נתוני הותק בעולם הזה (ויעידו החדשים כמה לא פשוט ל"בייבי פוליז" לזכות להתיחסות), ואת צורת ההקשרות המועדפת (קשר היררכי, או אנרכי), ופרמטרים כמו "יש או אין זכות וטו", והסכמי פרטיות ומין בטוח, וכמות פרטנרים קיימת, והכוונה למצוא עוד כאלה, ועוד נתונים רבים ושונים…
(גם היחס שלנו לרשימה שלנו משתנה, יש אנשים שנאחזים בה, ויש כאלה שמשחררים פרמטרים מסוימים ומוצאים בני זוג שבכלל לא מתאימים לרשימה – אבל זה לפוסט אחר).
בכל מקרה.
הרבה פעמים, גם אם פגשנו מועמד או מועמדת מעניינים (והמראה שלהם מצודד, וגם תפיסת עולמם ונסיונם וכל זה), והצ'קליסט סומן בהצלחה מספקת, זה עדיין לא מספיק.
הם יכולים להיות כלילי השלמות לפי הרשימה – אבל יש עוד דבר מסתורי כל כך שאי אפשר בלעדיו – והוא – החיבור.
והחיבור, הוא אכן מסתורי, לא תמיד אפשר לכמת או להסביר או לצפות את קיומו.
הוא כמו מזג אויר פנימי. והוא מופיע (או לא מופיע) ואפשר לחוש את נוכחותו או את העדרו – בהתכתבות או בשיחה וכמובן במפגש.
כשאני אומרת חיבור אני מתכוונת לתגובה הזו של הגוף – שהלב נפתח, או שמשהו בנו נמשך אל האדם הזה. שאנחנו רוצים עוד ממנו. וקרוב.
אבל גם כשיש התאמה וחיבור זה לא תמיד מספיק, ולא תמיד יתהווה הקשר המיוחל – וגורם משמעותי בזה זו הדרך שבה אנחנו רוצים שירצו בנו.
כלומר – יכול להיות מצב שבו יש מישהו שמאד מוצא חן בעיני, ואפילו יש חיבור טוב – אבל מה שהוא רוצה ממני לא מתאים למה שאני הייתי רוצה שהוא ירצה.
יתכן שהוא נמשך אלי פיסית אבל הייתי רוצה שהוא ירצה בי גם רגשית.
או שהוא רוצה חיבור קליל וקז'ואלי – ואני רוצה שהוא ירצה עומק גדול יותר.
ועצם הדרך שבה הוא רוצה בי – לא מתאימה לדרך שבה אני רוצה להיות רצויה על ידיו (על אף החיבור ששנינו חשים).
כלומר – כדי שנהיה נינוחים ומאושרים ונתמסר להתחלה החדשה שפגשנו – רבים מאתנו כמהים לרמה גבוהה של התאמה בין הדרך שבה אנחנו רוצים שירצו אותנו – לבין הדרך שבה הצד השני רוצה אותנו (וההתאמה הזו צריכה לעבוד לשני הכיוונים כמובן).
(דרך אגב, עצם העובדה שלא רוצים אותנו כפי שהיינו רוצים – לא אומרת שמישהו פה לא בסדר. סוג החיבור שכל אדם רוצה בחייו כרגע יכול להיות מושפע מהמון גורמים ולהשתנות עם הזמן ועם תהליכי החיים – וזה שהוא לא רוצה אותנו בדרך שהיינו רוצים לא מעידה שום דבר רע עליו, או עלינו).
.
קל לזהות כשאין התאמה לצ'קליסט.
אנחנו גם די רגילים לבדוק אם יש תחושה של חיבור.
אבל הרבה פעמים אנחנו מפספסים את חוסר ההתאמה בדרך שבה אנחנו רוצים להיות רצויים – ואז מופיע איזה תסכול שכזה שקשה להסביר – והרגשה שיש משהו שלא מסתנכרן בקשר.
במצב כזה עוזר לשאול את עצמנו בכנות – איך היינו רוצים שירצו בנו עכשיו, והאם יש התאמה בהיבט הזה?
(זה גם דורש מידה לא מבוטלת של כנות להגיד את זה).
והחיבור ההוא?
הבנו שאנחנו רוצים דברים שונים (אולי בתקופה אחרת זה היה מתחבר בדיוק.. אבל מה לעשות – זה איפה שאני הייתי, וגם איפה שהוא. ראינו את זה. קיבלנו את זה – ונפרדנו בחיבה הדדית).
ואחרי שאמרתי את כל זה חשוב לי לאמר גם ש – כל מה שנכתב כאן לא מהווה רשימה ממצה.
מניתי כאן רק שלושה הבטים שמשפיעים על היווצרות חיבור. יש כמובן עוד רבים אחרים!
.
ועוד דבר – איזה פלא זה כשחיבור אכן מתחולל? איזה עונג זה! איזה קסם מדהים זה!!
זה אחד הדברים המרגשים ביקום (ובחוויה שלי – חיבורים טובים תמיד משנים את החיים שלי ופותחים בהם עולמות חדשים).
אז עכשיו מעניין אותי: איך אתם בודקים אם יש חיבור טוב?
מה המרכיבים שמשחקים תפקיד אצלכם כשאתם באים להתחיל קשר חדש?
(השיר בתמונה – בעמוד שפתחתי הבוקר – בספר "רכוסים" של גלי רביץ הנפלאה).
