שרון מחזיקה משקולת

עכשיו תורי

למה אף פעם לא מפנקים אותי ולא דואגים לי? ולמה תמיד אני צריכה ליזום הכל? ולמה כל דבר צריך לבוא עם כזה מאמץ? ולמה תמיד

קראו עוד »

שיראו אותי

זה בלתי נמנע שביחסים קרובים אנחנו מכאיבים זה לזו (או כל צירוף אחר של זה וזו).ברוב המקרים זה לא קורה בכוונה.אנחנו מאחרים, טועים, אומרים את

קראו עוד »
שרון שוטפת כלים

להיות עדים

אוי כמה זה שוחק. המטלות, המשימות, הדברים שצריך לעשות, ואלה שלא עשינו.והחיים זורקים עלינו אתגרים ודברים לא צפויים – אתגרי בריאות, וסיפורים משפחתיים, ואפילו ארועים

קראו עוד »
יד מושטת לאופק

מקום לתקווה

אתם מכירים את הקטע הזה שמשהו לא נוח לנו מול בנאדם?נגיד – אנחנו צריכים זמן לעצמנו ולא נעים לנו להגיד את זה לאדם שרוצה בדיוק

קראו עוד »
ילד בוכה

יש לי בכי

“יש לי בכי”. מכירים את הימים האלה שלא משנה מה עושים – יש איזה חוסר מנוחה כזה בפנים, חוסר סבלנות, עצבנות? ובא לנשוך את מי

קראו עוד »
מברשת שיניים ומשחה

לצחצח שיניים ביד שמאל

אז אתמול ניסיתי לצחצח שיניים ביד שמאל.אני רגילה לימין דווקא.אבל בא לי. שמאל נענתה לאתגר ברצון.. אבל בואנה, זה היה קשה! בתנועות עילגות עברתי על

קראו עוד »
שרון מסתכלת על סביון

יציאה מעבדות

ליל הסדר מתקרב.אנחנו בבית סופרים שמיכות וכריות (אם יש מספיק בשביל האורחים), ומסביב פרסומות על נקיונות, וצפוף בחנויות, וקבוצת הווצאפ המשפחתית הומה בישולים והכנות… ואני

קראו עוד »
אשה מחזיקה בצל

רוצה או לא רוצה?

בזמן האחרון, עם גל ה-metoo עולה שוב ושוב השאלה של הסכמה – היא הסכימה? היא לא הסכימה?ועלתה לי מחשבה – על מערכות יחסים בכלל ולא

קראו עוד »

לא מספיק

זה היה בסדנה בתנועה. המנחה העמידה אותנו מול הקירות. כל אחד תפס לו פיסת קיר ועמד מולה. “ועכשיו” היא אמרה “דמיינו שאתם עומדים מול מראה”.

קראו עוד »