איך לריב נכון השפיע על החיים שלי?

לא ידעתי איך לריב! אף פעם לא לימדו אותי

וואו! כמה גרועה אני הייתי בלריב. וכמה סבל זה גרם לי לאורך השנים. 

אני זוכרת את תחושת חוסר האונים המוחלטת – כשהייתי מתעצבנת על אמיר בתחילת הקשר שלנו.
הרגשתי שאין סיכוי שהוא יבין אותי.
אין סיכוי שהוא יראה אותי. וגם אין סיכוי שאכפת לו בכלל. 

גם על נושאים ממש קטנים חוסר האונים הפך אותי כועסת. והכעס היה עולה לי בגוף והופך לזעם. 

לפעמים רציתי כמעט להרביץ לו מרוב כעס וחוסר אונים. רק שיראה!! כי אחרת אין סיכוי בכלל שהוא יראה!!

היו נעלמות לי המילים, והייתי נכנסת לאיזה חדר, רק כדי שאוכל לטרוק דלת (בום!) שישמע! מביך לאמר שעד היום יש בבית גיגית אחת שסדוקה כי השלכתי אותה לרצפה. לא ידעתי לאן להוליך את האנרגיה שעברה לי בגוף. ררררררררררראאאאאההההה!!

שרון מחזיקה גיגית

כמובן שהמצב הנפשי הזה לא עורר אצלו רצון טוב להקשיב לי, לשמוע את הצרכים שלי

במילים אחרות? זה לא היה אפקטיבי במיוחד בלהשיג לי את מה שרציתי.

הייתי מוצאת את עצמי אחרי המצבים האלה מותשת, מרוקנת מאנרגיה כמו בלון שהתפוצץ, בלי שהצורך שלי קיבל בכלל מענה. 

להפך – מה שיצא לי זה גרון צרוד וכעס בינינו. 

לפחד מריבים יש מחיר

זה בעייתי לריב ככה – כי זה מפחיד לריב.
אז הייתי מנסה להמנע מקונפליקטים – לוותר על צרכים שלי, או לשתוק כשמשהו הפריע לי. 
כי כשרבנו זה כל כך כאב. 

אבל במצב הזה – היה נוצר מטען – ואז – כשכבר אי אפשר היה לשאת את זה יותר – היה שוב נוצר ריב מר שלא הביא להתקדמות ומענה על הצרכים.

זה היה מאד מבאס. 

השינוי: לריב טוב זו מיומנות

השינוי התחיל לקרות כשהבנתי שלריב טוב זו מיומנות. זה משהו שאפשר ללמוד לעשות אותו.

בהתחלה החלטנו ליצור לנו נוהל להתמודדות עם ריבים.

הבנו מתי מתאים “לדבר על זה” ומתי ממש לא כדאי, 

הבנו איך להפוך את האנרגיה של הכעס – להבנה מה באמת חשוב לנו, ואחר כך – איך לתקשר את מה שחשוב לנו כך שהצד השני באמת ירצה ויהיה פתוח להקשיב. 

הדרך החדשה לריב נהייתה יותר ויותר אפקטיבית. 

פתאום ראינו שבסוף ריב אנחנו מרגישים יותר קרובים – והיתה לשנינו תחושה שבאמת הבינו אותנו, וגם מצאנו פתרונות טובים שאפשר ולנו יותר שקט. 

עם השנים למדתי גם שיטות לניהול ריבים (כמו תקשורת מקרבת) ששידרגו אפילו יותר את נוהל הריבים שלנו. 

למדנו גם כלים איך להקשיב כך שלא תיווצר התחושה הזו של בדידות ויאוש (הכי כואב שלא רואים אותנו) – אלא תחושה שמבינים אותנו. 

לפני כמה חודשים הבנתי שכבר לא טרקתי דלתות ולא שברתי אף חפץ כבר כמה שנים(!).

ויותר מזה – קלטתי שכשמתעורר לנו ריב – יש בי חלק שאפילו שמח – כי אני יודעת שהצרכים שלי יקבלו מקום ומענה ולמדתי לראות איך הרצון הטוב הולך ועולה אצל שנינו מריב לריב. 

אפשר ללמוד לריב נכון

בשנים האחרונות אספתי  את הכלים האלה וסידרתי אותם באופן שאפשר להעביר אותו הלאה. אני מלמדת אנשם איך לשפר את יכולות הריב כך שריבים יסתיימו באוירה טובה וקרובה – בלי לחיות בויתור או פשרות. 

בחודשים האחרונים יצאתי עם הדרכה בשם “מגב אל גב לכפיות” שכוללת כלים פרקטיים לתקשורת ועוזרת לריב טוב, ולשפר את הדינמיקה ברגעים האלה – ולהביא לקרבה וחיבור הרבה יותר מהר.

כבר יותר מאלף איש נרשמו להדרכה הזו – ואני מזמינה גם אתכם להרשם ולקבל אותה (ללא תשלום). כל הפרטים על התאריכים הקרובים בקישור הזה >>>>