יחסים מאפשרים

מי אמר שככה נראית אהבה?

במשך שנים הראו לנו מודל אחד של זוגיות: שמלה לבנה, סנדל זכוכית, “והם חיו באושר ובעושר”. 
המודל המונוגמי. איש ואשה – אחד ויחיד. אחת ויחידה.

סרטי דיסני, אגדות הילדים, סדרות הטלויזיה – תרבות שלמה – מלמדים אותנו שזה המודל הנכון לשאוף אליו. שכך נראית זוגיות אידאלית.

אבל כשגדלים, החיים מגלים שמערכות יחסים לא תמיד מתנהגות כמו בסרט הוליוודי.  

חתונה
ידיים אוחזות

המציאות היום מראה אנשים שרוצים לאהוב בחופשיות ולהיות נאהבים, ולהיות אמיתיים לגבי זה.
רבים היום מתחילים ליצור לעצמם חיבורים מסוג אחר – שאינם בנויים כזוגיות קלאסית:

 

יש סוגים שונים של מערכות יחסים כאלה – סווינג (החלפת זוגות), יחסים פתוחים (בעל אופי מיני), ופוליאמוריה (מצבים שבהם כל אחד מבני הזוג מתחבר בקשרים נוספים אינטימיים שיכולים לכלול גם רגשות ומיניות). גם אנשים שאינם בזוגיות מקננת (כלומר אינם חיים בבית אחד) יכולים לבחור להתחבר בכמה מערכות יחסים לא בלעדיות במקביל (מצב המכונה סולו פולי). 

לכל סוג קשר - אתגרים משלו

המודל המונוגמי הקלאסי מביא איתו קשיים מוכרים, כמו לדוגמא ירידה בחשק המיני בין בני הזוג, רגשות אשם כשמתעוררים רגשות או משיכה פיסית לאדם אחר, הסתרה של הרגשות הללו, והרבה פעמים גם התפשרות וויתור על צרכים בסיסיים שלא מתקיימים בתוך הקשר. 

 

אנשים שבוחרים בקשר מאפשר או קשר פתוח רוצים לאהוב בחופשיות ולהיות נאהבים, וגם להיות אמיתיים לגבי זה. 
הם רוצים לבנות ולטפח את כל הקשרים שלהם, והם רוצים קשרים משמעותיים ואינטימיים. 

אבל התמונה האידילית הזו מלווה בלא מעט אתגרים (שחלקם מגיעים מהר מאד ובאופן לא צפוי):

כשמדובר במערכות יחסים א-מונוגמיות חוסר הוודאות הופך לשגרה, והשגרה הזו מעוררת פחד
אצל לא מעט אנשים זה מוציא את השדים, החשש, חוסר הבטחון, מתחים בין הצדדים לקשר, וקושי להבין ולבטא את הצרכים האמיתיים. 
במצב הזה אנשים מוצאים את הילד הפנימי שבתוכם מכווץ, דומם ולא מצליח לתקשר.
ואז זה הופך למלחמת השרדות – על הבטחון והוודאות או על החופש והאוטונומיה. 
מתעורר גם האתגר הסביבתי – זה לא מקובל בחברה, יש ביקורת, ואין מודלים זמינים לשאוף וללמוד מהם.
וקיים גם האתגר של – המצאת הגלגל מחדש – שהרי מדובר בקשרים שצורתם אינה הצורה המוכרת והקונבנציונלית, וזה דורש לא מעט יצירתיות ויציאה מהקופסא. 
 
ואם כל זה לא מספיק – קיימים אתגרים נוספים כמו הצורך להתחשב ברגשותיהם של כמה פרטנרים במקביל, חלוקת הזמן והמשאבים בין כמה קשרים, וסוגיות שונות שמעוררות קונפליקטים (כמו – כמה לשתף, כמות המפגשים, כללים למין בטוח, האם לידע את הסביבה הקרובה, השאלה של זכות וטו על קשרים של בן או בת הזוג ועוד).

זה לא צריך להיות כל כך מסובך...

למה לאהוב צריך להיות כל כך מסובך?? 
האמת היא שזה לא. זה לא צריך להיות מסובך.

שנים של תרבות מונוגמית סיבכו את זה עבורנו עד ששכחנו את היכולת הטבעית הזו שלנו – לאהוב. 
טבענו במאבקי כוח, לולאות של דימוי עצמי נמוך, משחקי שליטה (מהסוג הפחות מהנה)  ומה לא….

אז אני מזמינה אותך – 
להחזיר לאהבה שלך את היכולת לנבוע ולזרום בחופשיות..
את היכולת להרגיש בטחון ולהשרות בטחון בקשרים האוהבים שלך (גם אם יש יותר מאחד).
את היכולת לדבר את הצרכים שלך בצורה שתשמע.
את היכולת לשמוע צרכים של אחרים ממקום מקרב ונקי – גם כשהם אומרים משהו לא נעים, ובלי שזה יכווץ אותך.
ובעיקר – את היכולת לבנות את הקשרים שלך יציבים מבפנים, כך שאם יהיה רצון – הם יוכלו גם להסתעף לאהבות נפלאות נוספות.


אני מציעה תהליכי ליווי וסדנאות לאנשים שחיים במערכות יחסים מורכבות – הן בהתמודדות עם השאלה אם לפתוח את הקשר, והן בהתמודדות עם האתגרים המתלווים למערכות יחסים כאלה לאורך הדרך. 

אני מביאה לתהליך כלים מעולם התקשורת המקרבת, כלים להתמודדות עם פחד ורגשות סוערים, וגם את נסיון החיים במערכת יחסים מאפשרת (פוליאמורית). 

אנשים שחוו את הליווי מספרים


הגענו לשרון כמה חודשים לתוך פתיחת הקשר. 

מצד אחד, המצב היה קשה ומתוח מאד בינינו, ומצד שני – לא רצינו לסגור. 

חששנו שאם לא נמצא דרך – נתפרק, או נחיה בסבל (שזה גם סוג של פירוק, כי זה אומר שמתעלמים מצורך קיים, והרי כשפותחים את הקשר – לא פותחים סתם – זה קורה כי יש צורך עמוק בזה). 

קיווינו שתקשורת מקרבת בגישה שתומכת פוליאמוריה תעזור לנו. 


למרות שרועי לא היה שלם עם זה שנלך לליווי, כבר בפגישה הראשונה שרון קלטה אותו, ואת שנינו, והרגשנו שהגענו למקום הנכון. גם ברגעים שהרגשות סערו – שרון, בחום, בשקט ובהכלה שלה, הצליחה לקלוט ולהבין אותנו בין השורות, והצליחה לשקף לצד השני את הרגשות והצרכים שלנו – כך שיכולנו להבין זה את זו. הרגשנו בטחון שיש מקום שבו אפשר להתפרק, ומישהו שישמע אותנו. הרגשנו שכשצריך תמיכה – שרון נמצאת שם בשבילנו. 


למדנו גם את הגישה של התקשורת המקרבת. התחלנו לעבד יחד עם שרון דברים שקודם היה קשה לנו לדבר עליהם. השיחות המשיכו גם בבית, ולמדנו איך לעשות אותן עם לב פתוח ועם יותר סבלנות. 

היום, בזכות הגישה שלמדנו, אנחנו מצליחים יותר ויותר להיות קשובים לעצמנו, ואחד לשני, בלי להתפוצץ, ולראות זה את זו בזכות זה. 

 

קיבלנו את החברות שלנו חזרה.


בנוסף לכלים של התקשורת, שרון מביאה תובנות וידע מדהימים בתחום של הפוליאמוריה. 

היא חיה כך בעצמה, ומלווה אנשים שחיים כך – וזה מאפשר לה, כשעולות בקליניקה כל מיני דילמות ושאלות, להביא הרבה נקודות השוואה, דוגמאות, אופציות, רעיונות ופתרונות פרקטיים. 

כל זוג שבוחר לפתוח את הקשר יוצר את הדרך הספציפית שלו, יש המון אפשרויות – וזה מאד קיצר את התהליך של לסלול את הדרך שמתאימה לנו, וחסך לנו שגיאות מכאיבות.

 

הרבה אנשים מתייעצים בקבוצות הפייסבוק, אבל בעינינו זה בעייתי. בקבוצות אנשים זורקים כל מיני דעות – אבל הם לא מכירים את הזוג הספציפי עם הרגישויות והצרכים שלו – והרגשנו שזה חשוב שמלווה אותנו מישהי עם פרספקטיבה רחבה על אורח החיים הזה, שגם מכירה אותנו לעומק. 

גילינו גם שאצל הרבה אנשים זה לא תמיד קל – ודווקא ההבנה הזו נתנה לנו כוח להתמודד, ולא להרגיש עם כל דילמה שמשהו אצלנו לא בסדר.

 

היום, כמה חודשים לתוך התהליך עם שרון, אנחנו מרגישים שהשגנו את החופש שבשבילו פתחנו את הקשר, וזה כל הזמן גדל.
הגענו מהמצב של המתח והכיווץ שהיינו בהם בהתחלה – למצב שיש הרבה פירגון. 

וזה פירגון שיש בו יותר ויותר שקט ורגיעה (במקום הפירגון הקצת מאולץ שהרגשנו קודם). 

מתוך התקשורת שלנו אנחנו מצליחים לאפשר זה לזו את החופש, וגם לבקש להאט כשאנחנו צריכים. 

ככל שהקשב שלנו עלה, גם הרבה דברים תפיסתיים השתנו. דברים שבהתחלה היו קשים להכלה – התאפשרו – כמו החופש לישון אצל אחרים, לארח פרטנרים אחרים אצלנו בבית, להפגש שנינו יחד עם הפרטנרים האחרים. 

זה נתן מקום להכל לצמוח – לכל אחד מאתנו, לקשר שלנו ולקשרים הנוספים. 

 

אנשים לא מבינים – הם חושבים שצריך ללכת לטיפול זוגי כמוצא אחרון – וזה לא צריך להיות ככה.

אנחנו ממליצים לכל זוג שפותח את הקשר או מתמודד עם אתגרים שקשורים לזה – תקבלו עזרה. 

לכל זוג יש אתגרים. זוגיות זה משהו שהוא מורכב. וכשאנחנו באים לשרון – אנחנו עובדים עלינו. 

אנחנו שמים את עצמנו קודם. 

הזמן איתה – זה הזמן שלנו. זמן למידה כדי להתקדם כבני אדם, וכזוג. 

 

בהתחלה הגענו ממקום של מצוקה והיו אישיוז שצריך להתיחס אליהם – עכשיו אנחנו באים כדי לדבר, כדי לחדד דברים, לעבד דברים. זה טוב לנו לדעת שגם כשיש ריב ובא לנו לרצוח אחד את השניה – תגיע הפגישה ואנחנו נפתור את זה. 

מבחינתנו התהליך הזה הוא תהליך משמעותי שבו אנחנו צומחים ומתפתחים, והוא עשה המון טוב ברמה החברתית, הזוגית והאישית – לא רק בהקשר של הפוליאמוריה.

 

נועה(31) ורועי (33)

הגעתי לתהליך עם שרון כי לא מצאתי מקום בתוך הזוגיות החדשה שהיתה לי. 
לאחר פתיחת הקשר הרגשתי שהבסיס של הקשר מתערער. 
זה גרם לי לפתח התנהגות תלותית, שבמקום לקרב – גררה ריחוק הולך וגדל. 

בתהליך עם שרון זיהינו את הקושי שלי בתוך הקשר, וגם מצאנו דרכים לפתרון הבעיה: 
עבדנו על איך לשדר לבת הזוג שלי את הקושי שאני חווה בסיטואציות מסוימות, ואיך להציג ולתקשר אותו באופן שאינו מאשים ותוקפני. 
למדתי להציג את המקום שלי ובזכות זה להגיע לשיח והבנה שפתחה תקשורת טובה ופתוחה בינינו. 
למדתי למצוא את המקום שלי בתוך מערכת היחסים, וליצור שיח, הבנה ותקשורת שבה אני יכול להציג את הצרכים שלי בתוך מערכת היחסים, וגם לשמוע את הפרטנרית שלי, ואז למצוא יחד איך להתנהל אחרת בהמשך. 


מאז התהליך, כשמגיע רגע מאתגר, אני מצליח להעביר לפרטנרית את התחושות שלי ואת מה שכואב לי – ולקיים איתה תקשורת טובה שבה לשנינו יש מקום. 

בעקבות זה, ההתנהלות שלי הפסיקה להתפרש כהתנהגות תלותית – והחלה להתפרש כאיכפתיות. 
התלותיות יצרה ריחוק – והאכפתיות הביאה קירוב. 

זה יצר שינוי מאד גדול וייצב את בסיס הקשר בינינו. 

 

אריק, 50, עובד בהייטק

לשרון הגעתי אחרי שקראתי אותה ברחבי הרשת ואהבתי את הגישה וההסתכלות על העולם.
עשינו תהליך קצר שהבהיר כמה חשוב לתת לעצמי מקום בקשר מורכב כמו הקשר בו אני נמצאת , להתייחס לתהליך שאני עברתי בשנה האחרונה וקצת נדחק עקב הפתיחה, כמה חשוב לתקשר את הצרכים שלי בצורה נכונה על מנת לא להעלם בתוך הקשר.
אני בטוחה שעוד נחזור וניפגש ונעבוד על דברים בהמשך ❤

רויטל, 40

קראו עוד בבלוג על מערכות יחסים מאפשרות

להריח בצל

פוליאמוריה זה כמו כביסה

“עוד פעם היא איתו בווצאפ באמצע סופשבוע משפחתי”“עוד פעם הוא מבקש לקבוע איתה. אין רגע מנוחה”“עוד פעם יש אצלו מצוקה והיא רוצה ללכת אליו. אבל

Read More »