מה אני חושבת על פוליאמוריה היררכית

באחת הקבוצות בפייסבוק עלתה לאחרונה השאלה מה עולה בנו כשאנחנו קוראים את המילים "פוליאמוריה היררכית". והתשובה שלי היתה שכשאני שומעת שאנשים בוחרים לחיות בפוליאמוריה היררכית זה מעורר בי סימני שאלה. 

וסימני השאלה נובעים במיוחד מהפרשנות השונה שאנשים שונים נותנים למושג הזה.

אצל כולם זה אומר שקשר או קשרים מסוימים שלהם נמצאים במדרגה גבוהה יותר מקשרים אחרים – אבל מה זה אומר?

הרי יש כאן קשת שלמה של פרשנויות.

האם מי שעומדים מולי הם כאלה שצרכי הבית והמשפחה נמצאים אצלם בסדר עדיפות גבוה – וכדאי להיות מודעים לזה כשנכנסים איתם לקשר? נגיד.. שהם יתחשבו בצרכים של מי שאיתם הם מקננים בקביעת פגישות?

או שזה אומר שהם מאלה שהחליטו ביניהם שיש להם זכויות לקבוע מה יקרה בקשרים הנוספים שלהם עד רמת ווטו כשקשר "לא בא טוב"? עד רמת התערבות בתנוחות בזמן יחסי מין? ושיש להם זכות לקרוא כל התכתבות? ושבעצם האנשים שאיתם הם מתחברים הם משניים במלוא מובן המילה, סוג של תבלין לתיבול הקשר העיקרי ונתפסים כחפץ שאפשר להשתמש בו?

פגשתי גם מאלה וגם מאלה וגם הרבה תתי גוונים באמצע…

אני חושבת (דעה אישית לגמרי) שיש יופי כשאנשים ניגשים לפוליאמוריה מתוך בהירות – מה הדברים שחשובים להם, ועל מה חשוב להם לשמור. אני חושבת שיש כיעור בגישה אל אנשים כאל חפצים בלי זכות לבטא צרכים ורגשות.

באופן אישי חוויתי קשר עם גבר כלשהו בפוליאמוריה היררכית. הבעתי בקשה לגבי זמני הפגישות שלנו בשבוע מסוים בגלל צורך שהיה לי – והוא כינה אותי "חצופה". חצופה – על עצם הרעיון שאני אביע בקשה לאיזשהו שינוי נקודתי בגלל צורך שהיה לי.

אין לי בעיה לקבל "לא" – אבל יש לי בעיה כשאין מקום לבטא צרכים. ויש אנשים בקשרים היררכיים שזה מה שזה אומר אצלם.

אני חוזרת שוב ושוב על המנטרה: כל אדם הוא ראשי בסיפור של עצמו.

כל אדם מגיע לקשר עם צרכים, רגשות, רגישויות ורצונות.

לא חייבים לפעול לפיהם – כולנו אנשים חופשיים – אבל חשוב שיהיה להם מקום לביטוי. אם אין מקום לבטא – זה מאד בעייתי.

אז ההיררכיה היא בעצם סוג של הסכם לגבי הרבה פרטים שמקיפים מערכות יחסים. 

נגיד: איך קשר מסתיים? האם מתוך עצמו – או כי הזוג במעלה ההיררכיה קבע?
יצא לי לחוות ווטו. זה אחד הדברים הכי כואבים EVER. קשר שנחתך ולא מתוך עצמו, אלא באיבחה מצד אדם אחר. זה כוח שאני לא מוכנה לתת יותר לאנשים על מערכת יחסים שלי, ולא נכנסת לקשרים שבהם ההיררכיה כוללת זכות ווטו.

נגיד: כמה כסף מוציאים במפגשים עם אנשים נוספים? 

אני מקננת עם גבר, יש לנו ילדה, וחשבון בנק משותף, ועסק ובית לנהל – וההסכם בינינו לגבי ההתנהלות עם הקשרים האחרים כולל התחשבות בכל האחריות המשותפת שיש לנו. אז כן. יש כאן היררכיה שנוצרה מעצם הבחירה שלנו ליצור דברים יחד.

כשאנשים מגיעים אלי לקליניקה בהקשרים של פוליאמוריה אני ממליצה להם לבדוק עם עצמם וגם עם פרטנרים פוטנציאליים מה התפיסות שלהם לגבי דברים כמו פרטיות, הצבת גבולות על הקשרים האחרים, קבלת החלטות על סיום הקשר, מין בטוח וכללים לגביו ועוד עניינים (הרשימה היא ארוכה). ויש כמובן גם עוד מרכיבים משפיעים כמו קיום משפחה וילדים שיוצרים סוג של היררכיה בגלל עצם ההתנהלות סביבם. וממליצה להם לוודא שכולם נמצאים על אותו עמוד מבחינת הגישה. אחרת זה מתכון לכאבים.

היררכיה