כשפותחים קשר מתעורר הרצון לשליטה
כשחיים בקשר פתוח, ובמיוחד כשפותחים קשר שהיה מונוגמי לאורך זמן, יש תופעה שמתחוללת כשמתחיל קשר חדש נוסף לאחד הצדדים.
אדם נוסף במרחב המשותף הוא כמו עוד אטום במולקולה – זה יוצר שינוי. זה מטלטל. זה מפחיד.
ואז יש נטיה של האנשים בצד שאינו חלק מהקשר החדש לחפש דרכים לשלוט על הסיטואציה – לשים הגבלות על מספר הפגישות, אורכן, תוכנן, על מה יקרה שם מינית, ועוד המון פרמטרים.
והנסיון הזה הרבה פעמים מייצר עוד יותר מתח ולחץ, וגם דחף של הצד שנכנס לקשר החדש לחפש את החורים "בחוק" כדי לברוח מהמגבלות.
פתחתם את הקשר: איך לחשוב על הכללים והחוקים שקובעים על הקשר הנוסף?
יש אנלוגיה שאני עובדת איתה בקליניקה לאחרונה עם כמה זוגות (וגם בחיים שלי עצמי) ומוכיחה את עצמה מאד:
דמיינו את הקשר כמו עץ.
השורשים הם מה שאנחנו משקיעים פנימה לתוך הקשר עצמו.
הענפים – פונים החוצה – לקשרים שבחוץ (לא רק פולי. בכלל).
ככל שהשורשים יהיו עמוקים וחזקים – כך יהיה קל יותר לחוש חופש ליצור ענפים שנשלחים אל החוץ.
שאלה ראשונה: מה ההגבלה או החוק באו להשיג?
כשאנשים מתמודדים עם הטלטלות של קשר חדש ומתחילים להעלות רעיונות למגבלות וחוקים, אני ממליצה להם קודם כל לבדוק מה הצורך שלהם שם?
למשל – אם יש בקשה לא לצפות עם הפרטנר החדש בסדרה שאנחנו צופים בה.
מה זה בא לשרת? זה בדרך כלל את הצורך להרגיש מיוחדים. חשובים.
(כשאנחנו חלק מרשת של קשרים – הרצון לייחודיות ולמשמעות של הקשר הספציפי שלנו לא נעלם! להפך!)
שאלה שניה: מה הכללים שנקבע – בשורשים ובענפים?
כדי לענות על הצורך שהבנו שיש (להרגיש חשובים ומשמעותיים למשל) – אנחנו מסתכלים על שני הכיוונים של השקעת האנרגיה:
קודם מסתכלים פנימה – לשורשים
מה ברמת השורשים יחזק את הקשר ויתן את התחושה של ייחודיות ומשמעות?
אולי זמנים מיוחדים ומושקעים שהם רק שלי ושלך?
אולי קביעה של ימים קבועים ושעות שהם לפגישה שלנו?
אולי שיתוף במה אתה מיוחד לי?
אלה דברים שלגמרי לא קשורים לקשר האחר – אלא רק פנימה. לקשר שלנו.
אבל העיסוק בהם מאד מחזק ועוזר להתמודד עם הופעת הקשר שבחוץ.
ואז נסתכל לענפים
במבט החוצה אפשר לשאול: אילו הסכמים יכולים לעזור לי שם להרגיש מיוחדת ומשמעותית?
למשל – להחליט באמת שהסדרה הזו היא רק שלנו ולא נצפה בה עם האהוב האחר.
או שעם כל האחרים עושים סקס עם קונדום – ובלי קונדום רק בינינו.
זהירות חשובה
זה אפשרי ליצור הסכמים ו"חוקים" שישפיעו על הקשרים האחרים.
אבל!
כדאי לשים לב שכשיוצרים הסכמים ומגבלות על הקשרים האחרים יש לזה מחיר.
- יצירת מגבלות על הקשר האחר יוצרת קושי בזרימה של אותו קשר, מפריעה לפעמים, ויכולה ליצור תסכול ומרירות כלפי מי שמבקש את המגבלה.
- אנשים לפעמים יצייתו למגבלה מתוך פחד ממה שיקרה אם הם "יעברו על החוק" – וזה מכניס את האנרגיה הזו לקשר המקורי. זה לא תמיד קל לקחת מגבלות על קשרים אחרים באהבה ומתוך אכפתיות. וכאן ההמלצה לאנשים שהם חלק מהקשר האחר – קחו על עצמכם מגבלות רק אם אתם באמת שלמים איתן. אחרת זה מתכון למרירות.
- כששמים מגבלה שם בחוץ הצד שמבקש את המגבלה (שאינו חלק מהקשר שם בחוץ) מאכלס באותו רגע תפקיד של "שוטר". זה תפקיד לא נעים לאכלס. והוא גם לוקח אנרגיה.
- הגבלות יוצרות אפקט של "רומאו ויוליה". האנשים שנאלצים להתמודד איתן מוצאים את עצמם מאוחדים נגד המגבלות "החיצוניות" האלה. זה בדרך כלל הפוך מהאפקט שהמגבלות נועדו ליצור.
- אני שמה לב מנסיוני, שאנשים ששמים דגש על חוקים שמגבילים את הקשר שבחוץ מוצאים את עצמם הרבה פעמים מתוחים ומותשים – כמו חמאה שנמרחה על יותר מדי לחם… לעומת זאת – ההשקעה בשורשים ובהזנת הקשר מייצרת תחושה שיש בה רווחה ונשימה.
ולכן אני ממליצה לאנשים שאני עובדת איתם לשים את מירב תשומת הלב על השקעה בשורשים – לשים כמה שיותר דגש על הזנת הקשר ומציאת דרך לענות על הצרכים בתוכו, ולבחון מאד בזהירות את האנרגיה שמושקעת בהגבלת הקשרים שבחוץ.
אינני אומרת לא לקבוע כללים וגבולות, ויש מקרים שבהם זה נכון ורצוי מאד – אבל כדאי לגשת לזה בזהירות ומתוך מודעות.
