מכירים את הבדיחה על האמא הפולניה שאמרה לבן שלה "כל היום הטלפון לא התקשר ואני יודעת שזה היית אתה"? בימים האחרונים אני במחשבות על ההבדל שבין להפגע ממשהו שמישהו עשה – לבין להפגע ממשהו שמישהו לא עשה. החלטתי לשתף קצת מתוכן.
אז קודם כל – המצאתי לפגיעות האלה שמות:
"פגיעות עשה" – אלה פגיעות שנגרמות ממעשה אקטיבי שמישהו עשה – לדוגמא אמר מילים שהיו לי לא נעימות, או פעל באופן שמפר הסכם שעשינו בינינו.
"פגיעות לא עשה" – נגרמות ממשהו שמישהו לא עשה – למשל – לא יזם סקס, לא כתב בבוקר להגיד בוקר טוב. לא שאל מה שלומי למרות שידע אתמול שאני חולה או לא קבע איתי עדיין דייט נוסף. הפגיעה במקרה הזה נגרמת מציפיה נכזבת.
"פגיעות לא עשה" כוללות כמה מרכיבים –
כמיהה – שהקשר יענה על צורך מסוים כמו אכפתיות, קרבה, אהבה
ציפיה – שיבוצעו מחוות או מעשים מסוימים שיענו על הצורך הזה (כמו כתיבת ברכת בוקר טוב לדוגמא, או להתקשר לשאול איך אני מרגישה הבוקר)
פרשנות – שמעשים מסוימים הם הדרך להראות את האכפתיות/הקרבה/האהבה – ושבהעדרם חסר משהו בקשר.
פגיעות לא עשה הן קצת טריקיות כי מישהו שחי את חייו ופועל באופן הטבעי לו מוצא את עצמו פתאום פוגע ומכאיב בגלל דברים שהוא לא עשה! אך הצד השני ציפה שהוא יעשה. מכירים את הרגעים האלה?
עוד משהו לגבי פגיעות לא עשה – הן נגרמות כי אנחנו מלהקים אדם לתפקיד מסוים וחושבים שמרגע שלוהק לתפקיד הוא חייב להעניק לנו מענה לצורך שלנו בדרך מסוימת.
אז בתוך החשיבה על זה אני רוצה להוסיף כאן עוד מושג שנרקם פעם בשיחה עם אחד מאהובי:
"סלסלת הקשר".
דמיינו סלסלת פירות. אנחנו יכולים להחליט אילו פירות לסדר בתוכה ואילו לא.
אז – ביחסים בכלל, ובטח שביחסים פוליאמוריים, אנשים שונים רוצים (או לא רוצים) לכלול מרכיבים שונים בקשר.
למשל –
יש אנשים שרוצים שהקשר הנוסף יהיה קשר בועה. הם רוצים את התרגשות המפגש אבל לא ירצו לשמוע הרבה על הבעיות של הפרטנר הנוסף שלהם עם הילדים או בעבודה.
הבטים של החיים שמחוץ למפגשים הם משהו שהם לא מעוניינים בו בתוך "סלסלת הקשר".
לעומת זאת – יש אנשים שרוצים שהקשר הנוסף שלהם יגע בכל רבדי החיים. הם יתעניינו במה שקורה לפרטנר הנוסף בעבודה ועם הילדים – וגם יצפו שיתעניינו בהם.
הם רוצים שהחיים שמחוץ למפגש יהיו נושא לשיחה וחלק מ"סלסלת הקשר".
הרבה פעמים "פגיעות לא עשה" נגרמות סביב נושאים שצד אחד רוצה או מצפה שיהיה חלק מסלסלת הקשר, והצד השני – לא.
למשל – הצד שרוצה שיתוף מספר על בעיה עם הילדים, והצד השני שמעוניין בבועה – לא התעניין ולא שאל מה קורה בנושא הזה.
יש מעשים שההעדר שלהם יכול להיות גורם מרכזי בסיום קשרים (למשל – אנשים שהמרכיב המיני מרכזי עבורם בסלסלת הקשר, יכולים להחליט לא להמשיך בקשר שאין בו מיניות, או בקשר שבו הצד השני לא יוזם מיניות איתם).
טוב לדעת מה אנחנו רוצים שיהיה חלק מסלסלות הקשרים שלנו – יחד עם זה חשוב לקחת בחשבון שאנשים שאנחנו נכנסים איתם לקשר לא חייבים לרצות את אותם דברים.
בגלל זה חיבור טוב הוא לא מספיק. כי יתכן שיש חיבור נפלא (כימיה, משיכה) אבל כל אחד מאתנו רוצה דברים שונים בתוך סלסלת הקשר. זה לא הופך את מי שרוצה משהו שונה ממני לאדם רע. אבל זה כן מעורר שאלה אם הקשר יכול לעבוד, או שתמיד תהיה שם תחושה של מחסור, רעב וציפיות שלא נענות.
.
חוזרת לפגיעות לא עשה – ולכמה שאלות שכדאי בעיני לשאול:
[=] מה המשמעות שאני שמה על זה שמישהו לא עשה משהו שציפיתי שיעשה?
[=] למה יש לי ציפיה שהוא יעשה את הדבר הזה? למה זה חשוב לי?
[=] אם הוא היה עושה את זה – איזה צורך שלי היה נענה?
[=] מה חשוב לי שיהיה חלק מהקשר – שלא קיבל פה מענה? מה אני רוצה שיהיה בסלסלת הקשר?
[=] אם הדבר הזה שאני רוצה – לא רצוי לצד השני – ואולי אינו חלק מסלסלת הקשר בעיניו – האם עדיין יש בקשר מספיק מרכיבים טובים כדי לבחור להמשיך בו גם ככה? גם אם החלק שחסר לא יהיה אף פעם חלק ממנו?
[=] כמה פוקוס אני שמה על מה שיש בקשר – וכמה פוקוס על מה שאין וחסר לי?
ושאלה למחשבה – מה הכרחי בעיניכם שיהיה בסלסלת הקשר שלכם? ומה פחות מתאים לכם?
