יחסים מאפשרים

אני זוכרת את הרגע שבו האיש האהוב שאיתו אני חיה חזר הביתה מדייט עם מישהי אחרת בתקופה הראשונה של הפתיחה.

בא לי לשתף פה במחשבה שעלתה בי לגבי השאלה: איך להתמודד כשזה מאתגר? אז ככה.המחשבה מתיחסת למצבים שבהם יש קשר

"אני צריך שלא תפגשי איתו יותר מפעם בשבוע" "אני צריכה שחוץ מאשתך – תהיה רק איתי" "אני צריך שתראי לי

איך משפיעים עלינו האנשים הנוספים שקשורים לאהובים שלנו

איך ליצר תחושה של שלווה ובטחון וליצב את המערכת העצבית שלנו

על החופש לאהוב ועל הוצאת האשמה מהמשוואה

זה קרה בשעות אחר הצהריים.  הלכתי באחד משבילי הישוב, ופתאום: נחש!!  הוא היה גדול מאד (לפחות שלושה מטרים), והוא כנראה

כף הרגל הענוגה שהתאימה בדיוק לסנדל הזכוכית!  שרק תהיי בריאה מה עשית לנו?! מה עשית לציפיות שלנו לגבי בחירת בני

נגמר הדייט וחזרנו הביתה. מה קורה ביום שאחרי?

האם להתמודד עם סיטואציות מאתגרות או להמנע מהן - בהקשר האמונוגמי

על יוזמה והתחלות קשרים במערכות יחסים אמונוגמיות (ובכלל)

האם קשר שאין בו מיניות (או כמעט שאין) הוא "זוגיות"? התשובה בעיני היא: מאד תלוי את מי שואלים! זה קשור

בחירה בפוליאמוריה ויציאה מהארון

אילו נושאים כדאי לברר כדי ליצור קשר שירגיש טוב לאורך זמן?

מחשבות על ההתמודדות עם חוסר וודאות ביחסים מאפשרים

קשר חדש יכול להיות מטלטל חוויתי, וגם רואה סביבי בקליניקה מה קורה כשמתחיל קשר חדש – ומה זה עושה לקשרים