
איך לאזן את המערכת העצבית במצבי חוסר וודאות
איך ליצר תחושה של שלווה ובטחון וליצב את המערכת העצבית שלנו
איך ליצר תחושה של שלווה ובטחון וליצב את המערכת העצבית שלנו
התחלתי לשים לב, שכאשר משהו מרגיז אותי, מכווץ, מעצבן, מכאיב – אני בעצם עומדת מול צומת T.בכיוון אחד – אני
היה לי ממש מאתגר היום בצהריים היתה לנו פגישת עבודה על איזשהו רעיון – ואני נתקעתי. וואו. נתקעתי חזק. יש
כלי אפקטיבי שעוזר להתמודד עם הרגשות הקשים שמופיעים בעקבות פרידה.
אנשים שחוו טראומה מתנתקים כשיש טריגר שמזכיר את הפגיעה. אז איך נברר הסכמה, ומה מידת ההסכמה (או הרצון האקטיבי) הנדרשים?
אני זוכרת איך בגן לימדו לבקש סליחה. זוכרת את המראה של ילד כעוס או נעלב עומד, גופו קפוץ, וילד נזוף
"יש לי בכי". מכירים את הימים האלה שלא משנה מה עושים – יש איזה חוסר מנוחה כזה בפנים, חוסר סבלנות,
יש רגעים בחיים שבהם מה שקורה במציאות לא תואם את התבנית שיש לנו בראש לגבי איך זה "צריך" להיות. לפעמים