
שני סוגים של פגיעה ושאלות שיכולות לעזור להתמודד עמם
שאלות שעוזרות להתמודד עם אכזבה ופגיעה ממה שמישהו לא עשה
שאלות שעוזרות להתמודד עם אכזבה ופגיעה ממה שמישהו לא עשה
שמעתי פעם שלאסקימוסים יש הרבה מילים ל"שלג" (זהו מיתוס דרך אגב). והשבוע עלתה המחשבה – שאיך זה יכול להיות שיש
כלי אפקטיבי שעוזר להתמודד עם הרגשות הקשים שמופיעים בעקבות פרידה.
אנשים שחוו טראומה מתנתקים כשיש טריגר שמזכיר את הפגיעה. אז איך נברר הסכמה, ומה מידת ההסכמה (או הרצון האקטיבי) הנדרשים?
לא ידעתי איך לריב! אף פעם לא לימדו אותי וואו! כמה גרועה אני הייתי בלריב. וכמה סבל זה גרם לי
כשיש קונפליקט או ריב התסכול הכי גדול הוא שלא מבינים אותנו. אילו הבנות חשוב להשיג כדי לפתור חיכוך?
אני זוכרת איך בגן לימדו לבקש סליחה. זוכרת את המראה של ילד כעוס או נעלב עומד, גופו קפוץ, וילד נזוף
זה בלתי נמנע שביחסים קרובים אנחנו מכאיבים זה לזו (או כל צירוף אחר של זה וזו).ברוב המקרים זה לא קורה
אוי כמה זה שוחק. המטלות, המשימות, הדברים שצריך לעשות, ואלה שלא עשינו.והחיים זורקים עלינו אתגרים ודברים לא צפויים – אתגרי
אתם מכירים את הקטע הזה שמשהו לא נוח לנו מול בנאדם?נגיד – אנחנו צריכים זמן לעצמנו ולא נעים לנו להגיד
אני זוכרת שסבתא שלי היתה אומרת לי: "לא כדאי להתווכח כל כך. עדיף לשתוק. עדיף לוותר. הכי חשוב שיהיה שקט".
"יש לי בכי". מכירים את הימים האלה שלא משנה מה עושים – יש איזה חוסר מנוחה כזה בפנים, חוסר סבלנות,
במשך שנים העסיקה אותי השאלה: איך זה שאנחנו הופכים שקופים לאנשים הכי חשובים בחיים שלנו?אותו אדם שרק לפני שנים לא
ליל הסדר מתקרב.אנחנו בבית סופרים שמיכות וכריות (אם יש מספיק בשביל האורחים), ומסביב פרסומות על נקיונות, וצפוף בחנויות, וקבוצת הווצאפ
בזמן האחרון, עם גל ה-metoo עולה שוב ושוב השאלה של הסכמה – היא הסכימה? היא לא הסכימה?ועלתה לי מחשבה –
לפני כמה ימים מצאתי פתק שהוא כתב לי: "איזה כיף לי 🙂 יש לי אותך…" חייכתי. זה היה כל כך נעים. כמה
הלוואי שהייתי מקבלת שקל (לא. יורו!) על כל פעם ששמעתי את המשפט "אם הוא רק היה משתנה" (או "היא" כמובן).