פוליאמוריה זה כמו כביסה
"עוד פעם היא איתו בווצאפ באמצע סופשבוע משפחתי""עוד פעם הוא מבקש לקבוע איתה. אין רגע מנוחה""עוד פעם יש אצלו מצוקה
"עוד פעם היא איתו בווצאפ באמצע סופשבוע משפחתי""עוד פעם הוא מבקש לקבוע איתה. אין רגע מנוחה""עוד פעם יש אצלו מצוקה
זה בלתי נמנע שביחסים קרובים אנחנו מכאיבים זה לזו (או כל צירוף אחר של זה וזו).ברוב המקרים זה לא קורה
אוי כמה זה שוחק. המטלות, המשימות, הדברים שצריך לעשות, ואלה שלא עשינו.והחיים זורקים עלינו אתגרים ודברים לא צפויים – אתגרי
באחת הקבוצות בפייסבוק עלתה לאחרונה השאלה מה עולה בנו כשאנחנו קוראים את המילים "פוליאמוריה היררכית". והתשובה שלי היתה שכשאני שומעת
ווידוי: אני שרון. ומאז שפתחנו את הקשר שלנו אני תמיד זו שיותר מופעלת זה ככה עד היום. האהובים שלי מכילים
כשפותחים קשר מתעורר הרצון לשליטה כשחיים בקשר פתוח, ובמיוחד כשפותחים קשר שהיה מונוגמי לאורך זמן, יש תופעה שמתחוללת כשמתחיל קשר
אתם מכירים את הקטע הזה שמשהו לא נוח לנו מול בנאדם?נגיד – אנחנו צריכים זמן לעצמנו ולא נעים לנו להגיד
קשר חדש יכול להיות מטלטל חוויתי, וגם רואה סביבי בקליניקה מה קורה כשמתחיל קשר חדש – ומה זה עושה לקשרים
אני זוכרת שסבתא שלי היתה אומרת לי: "לא כדאי להתווכח כל כך. עדיף לשתוק. עדיף לוותר. הכי חשוב שיהיה שקט".
"יש לי בכי". מכירים את הימים האלה שלא משנה מה עושים – יש איזה חוסר מנוחה כזה בפנים, חוסר סבלנות,
במשך שנים העסיקה אותי השאלה: איך זה שאנחנו הופכים שקופים לאנשים הכי חשובים בחיים שלנו?אותו אדם שרק לפני שנים לא
אז אתמול ניסיתי לצחצח שיניים ביד שמאל.אני רגילה לימין דווקא.אבל בא לי. שמאל נענתה לאתגר ברצון.. אבל בואנה, זה היה
ליל הסדר מתקרב.אנחנו בבית סופרים שמיכות וכריות (אם יש מספיק בשביל האורחים), ומסביב פרסומות על נקיונות, וצפוף בחנויות, וקבוצת הווצאפ
בזמן האחרון, עם גל ה-metoo עולה שוב ושוב השאלה של הסכמה – היא הסכימה? היא לא הסכימה?ועלתה לי מחשבה –
היא ישבה מולי ודמעות זלגו מעיניה. לצערי, את הסיפור הזה שמעתי יותר מפעם אחת – בוריאציה כזו או אחרת:בני זוג
בקהילה הא-מונוגמית עולים לפעמים דיונים מה זה פוליאמורי "אמיתי". הדיון התיחס במיוחד לזוגות ותיקים שפותחים את הקשר, ויש להם תשוקה
לפני כמה ימים מצאתי פתק שהוא כתב לי: "איזה כיף לי 🙂 יש לי אותך…" חייכתי. זה היה כל כך נעים. כמה
פגשתי אתמול ידיד ותיק שחי בזוגיות מונוגמית כבר כמה שנים. הוא סיפר על אשה אחרת שמתעניינת בו, והוא בה –
הו כמה ניסיתי להיות הכי חזקה, הכי עמידה, הכי מצטיינת, שלא יראו עלי רגע של חולשה, שלא יראו את הפחד,
החיים בפוליאמוריה מפעילים המון תגובות רגשיות.האהובים שלנו עושים משהו, ואצלנו מרימה את ראשה המפלצת: הפחד, או הקנאה, או חוסר הבטחון.
היתה לי שיחה עם מכרה, ושיתפתי שאני חיה במערכת יחסים מאפשרת, וגם עוזרת ומלווה אנשים שחיים כך… בהתחלה היא עשתה
הלוואי שהייתי מקבלת שקל (לא. יורו!) על כל פעם ששמעתי את המשפט "אם הוא רק היה משתנה" (או "היא" כמובן).
זה היה בסדנה בתנועה. המנחה העמידה אותנו מול הקירות. כל אחד תפס לו פיסת קיר ועמד מולה. "ועכשיו" היא אמרה